הבטחה לחיים
(במספר תשלומים מלא או מוגבל)
יש, בעיקר, שני מיני הבטחת חיים: הבטחה "לחיים" (ז.א. - במות המבוטח, יורשיו יקבלו את הכסף) - והבטחה "מעורבת" (ז.א. - אם יחיה המבוטח עד הגיל שנקבע בחוזה, הוא יקבל את הכסף בעצמו: ואם ימות קודם לגיל ההוא - הכסף ישולם ליורשיו).
ישנן ארצות, ביחוד באמריקה, אשר שם דוקא הסוג הראשון הוא הפופולרי ביותר: ודבר זה - טעמו ונימוקו אתו. קודם כל, פוליסה "לחיים" היא זולה מפוליסה "מעורבת", והיא מתאימה מאוד לאלה שיש להם יסוד להאמין כי לא תחסר להם, בכל ימי חייהם המה, הכנסה קבועה. למשל: פקידי ממשלה העלולים לקבל פנסיה: פקידי כל מוסד אחר, המקציב פנסיה לעובדים בו: כל איש הרגיל חסוך: כל מי שמקבל הכנסה קבועה, למשל "רנטה" אשר תפסיק ביום מותו: בכלל אנשים אמידים, הרוצים באופן הזה להשאיר מתנה לקרוב, או לידיד אף אולי למשרת נאמן וכו'.
ואולם חברת "יהודה" יש לה סגולה מיוחדת הפוליסה "לחיים" שלה נותנת למבוטח, בלי כל הוספה על הפרמיה השנתית, את היתרון העיקרי של פוליסה "מעורבת". וזהו היתרון: אם יחיה המבוטח עד גיל 85 שנה, יוכל - אם ירצה - לקבל את כל סכום הבטחתו במזומנים.
דוגמאות
1. פוליסה "לכל החיים". אדם בן 35 מבטיח את חייו בסכום של 1000 לא"י, למען ישולם הסכום הזה במקרה מותו ליורשיו (או לאיזה איש אחר, או לאיזה מוסד - כפי שהוא בעצמו יקבע). עליו לשלם 23 לא"י 410 מא"י מדי שנה, וכאשר ימות - החברה מחויבה לפרוע את 1000 לא"י. אבל אם ימלאו לו 85 שנה ועודנו בחיים, אז יכול הוא לבחור בין שלש האפשרויות האלה:
א) הוא יכול לקבל 1000 לא"י המזומנים:
ב) או יכול להשאר מובטח באותו סכום 1000 לא"י עד יום מותו, וזה בלי כל תשלומי פרמיות מהיום ההוא והלאה ובלי הבדל של מצב בריאותו, וחוץ מזה, ונוסף על זה - יקבל 104 לא"י 22 מיל המזומנים תכף ומיד:
ג) או אם איננו רוצה לקבל שום כסף מזומן תו"מ, ישאר מובטח עד יום מותו בסכום יותר גדול: 1,117 לא"י - גם כן מבלי שיצטרך לשלם פרמיה מן היום ההוא והלאה, ומבלי שיושם לב למצב בריאותו.
2) פוליסה "לחיים ב- 20 תשלום". אדם בן 30 מבטיח את חייו בסכום של 1000 לא"י, אבל את הפרמיות לחברה ישלם רק במשך עשרים השנה הראשונות. אז יש עליו לפרוע לחברה 27 לא"י 90 מיל בכל שנה ושנה עד גמר השנה העשרים: אחרי השנה ה-20 יחדל מלשלם פרמיות וישאר מובטח עד יום מותו.
אם ימות במשך 20 השנה הראשונות, או אם ימות אחרי כן - לא אכפת, החברה תפרע 1000 לא"י ליורשיו. ואולם, אם יגיע לגיל 85 ועודנו חי, יוכל לקבל 1000 לא"י בעצמו,
האפשרויות
או לבחור באחת מהאפשרויות האחרות הנזכרות בדוגמה 1.פוליסות כאלה ישנן ל "10 תשלומים" ל- 12, ל- 15 וכו' וכו'.זכויות מיוחדות למקרה של אבוד כשרון לעבודה (השם המקוצר: "אבוד-כשרון")
אבוד כשרון, זכות ג' - עפ"י התכנית הזאת ישלם המבוטח הוספה קטנה לפרמיה שלו, אבל יקבל זכות חשובה מאד: אם, לפני שימלאו לו 60 שנה, יאבד (מפני סיבה כל שהיא) את כשרון עבודתו לחלוטין, רשות לו לחדול מלפרוע את הפרמיות שלו וישאר מובטח באופן אוטומאטי, באותו סכום של 1000 לא"י ובכל זכויות הבחירה (אם יגיע לגיל 85) שהוזכרו בדוגמא 1
הוספה, שבה נקנית הזכות הזו, איננה גדולה: למשל, המבוטח שתארנו אותו בדוגמתנו הראשונה ישלם מדי שנה 23 לא"י 71 מיל במקום 23 לא"י 41 מיל - הבדל של 40 מיל.
אבוד כשרון, זכות א'. עפ"י התכנית הזאת, ההוספה על הפרמיה תהיה קצת יותר גדולה: אבל בשבילה יקבל המבוטח, אם יאבד את כשרון עבודתו בטרם יגיע לגיל 60 שנה, לא רק את הזכויות של ה"הנחה א'" , כי - אם גם הכנסה חדשית קבועה. למשל אותו אדם בן 35 המובטח בסכום של 1000 לא"י "לכל החיים" (עיין דוגמתנו הראשונה) בכדי לרכוש
לגיל 85 שנה, יאבד-מפני סבה כל שהיא - את כשרון עבודתו לחלוטין, רשות לו לחדול מלפרוע את הפרמיות, ישאר מובטח בסכום 1000 לא"י באופן אוטומאטי, ונוסף על זה - יקבל הכנסה חדשית בסכום 10 לא"י, עד יום מותו או עד שיגיע לגיל 85: ובהגיעו לגיל 85 תהיינה לו כל הזכויות שהוזכרו בדוגמאותינו הקודמות.
מתוך: http://www.albit.co.il/zabowrite.htm
על ההיסטוריה הביטוחית של ז'בוטינסקי:http://www.albit.co.il/zabo.htm
http://www.albit.co.il/zabo.htm
(במספר תשלומים מלא או מוגבל)
יש, בעיקר, שני מיני הבטחת חיים: הבטחה "לחיים" (ז.א. - במות המבוטח, יורשיו יקבלו את הכסף) - והבטחה "מעורבת" (ז.א. - אם יחיה המבוטח עד הגיל שנקבע בחוזה, הוא יקבל את הכסף בעצמו: ואם ימות קודם לגיל ההוא - הכסף ישולם ליורשיו).
ישנן ארצות, ביחוד באמריקה, אשר שם דוקא הסוג הראשון הוא הפופולרי ביותר: ודבר זה - טעמו ונימוקו אתו. קודם כל, פוליסה "לחיים" היא זולה מפוליסה "מעורבת", והיא מתאימה מאוד לאלה שיש להם יסוד להאמין כי לא תחסר להם, בכל ימי חייהם המה, הכנסה קבועה. למשל: פקידי ממשלה העלולים לקבל פנסיה: פקידי כל מוסד אחר, המקציב פנסיה לעובדים בו: כל איש הרגיל חסוך: כל מי שמקבל הכנסה קבועה, למשל "רנטה" אשר תפסיק ביום מותו: בכלל אנשים אמידים, הרוצים באופן הזה להשאיר מתנה לקרוב, או לידיד אף אולי למשרת נאמן וכו'.
ואולם חברת "יהודה" יש לה סגולה מיוחדת הפוליסה "לחיים" שלה נותנת למבוטח, בלי כל הוספה על הפרמיה השנתית, את היתרון העיקרי של פוליסה "מעורבת". וזהו היתרון: אם יחיה המבוטח עד גיל 85 שנה, יוכל - אם ירצה - לקבל את כל סכום הבטחתו במזומנים.
דוגמאות
1. פוליסה "לכל החיים". אדם בן 35 מבטיח את חייו בסכום של 1000 לא"י, למען ישולם הסכום הזה במקרה מותו ליורשיו (או לאיזה איש אחר, או לאיזה מוסד - כפי שהוא בעצמו יקבע). עליו לשלם 23 לא"י 410 מא"י מדי שנה, וכאשר ימות - החברה מחויבה לפרוע את 1000 לא"י. אבל אם ימלאו לו 85 שנה ועודנו בחיים, אז יכול הוא לבחור בין שלש האפשרויות האלה:
א) הוא יכול לקבל 1000 לא"י המזומנים:
ב) או יכול להשאר מובטח באותו סכום 1000 לא"י עד יום מותו, וזה בלי כל תשלומי פרמיות מהיום ההוא והלאה ובלי הבדל של מצב בריאותו, וחוץ מזה, ונוסף על זה - יקבל 104 לא"י 22 מיל המזומנים תכף ומיד:
ג) או אם איננו רוצה לקבל שום כסף מזומן תו"מ, ישאר מובטח עד יום מותו בסכום יותר גדול: 1,117 לא"י - גם כן מבלי שיצטרך לשלם פרמיה מן היום ההוא והלאה, ומבלי שיושם לב למצב בריאותו.
2) פוליסה "לחיים ב- 20 תשלום". אדם בן 30 מבטיח את חייו בסכום של 1000 לא"י, אבל את הפרמיות לחברה ישלם רק במשך עשרים השנה הראשונות. אז יש עליו לפרוע לחברה 27 לא"י 90 מיל בכל שנה ושנה עד גמר השנה העשרים: אחרי השנה ה-20 יחדל מלשלם פרמיות וישאר מובטח עד יום מותו.
אם ימות במשך 20 השנה הראשונות, או אם ימות אחרי כן - לא אכפת, החברה תפרע 1000 לא"י ליורשיו. ואולם, אם יגיע לגיל 85 ועודנו חי, יוכל לקבל 1000 לא"י בעצמו,
האפשרויות
או לבחור באחת מהאפשרויות האחרות הנזכרות בדוגמה 1.פוליסות כאלה ישנן ל "10 תשלומים" ל- 12, ל- 15 וכו' וכו'.זכויות מיוחדות למקרה של אבוד כשרון לעבודה (השם המקוצר: "אבוד-כשרון")
אבוד כשרון, זכות ג' - עפ"י התכנית הזאת ישלם המבוטח הוספה קטנה לפרמיה שלו, אבל יקבל זכות חשובה מאד: אם, לפני שימלאו לו 60 שנה, יאבד (מפני סיבה כל שהיא) את כשרון עבודתו לחלוטין, רשות לו לחדול מלפרוע את הפרמיות שלו וישאר מובטח באופן אוטומאטי, באותו סכום של 1000 לא"י ובכל זכויות הבחירה (אם יגיע לגיל 85) שהוזכרו בדוגמא 1
הוספה, שבה נקנית הזכות הזו, איננה גדולה: למשל, המבוטח שתארנו אותו בדוגמתנו הראשונה ישלם מדי שנה 23 לא"י 71 מיל במקום 23 לא"י 41 מיל - הבדל של 40 מיל.
אבוד כשרון, זכות א'. עפ"י התכנית הזאת, ההוספה על הפרמיה תהיה קצת יותר גדולה: אבל בשבילה יקבל המבוטח, אם יאבד את כשרון עבודתו בטרם יגיע לגיל 60 שנה, לא רק את הזכויות של ה"הנחה א'" , כי - אם גם הכנסה חדשית קבועה. למשל אותו אדם בן 35 המובטח בסכום של 1000 לא"י "לכל החיים" (עיין דוגמתנו הראשונה) בכדי לרכוש
לגיל 85 שנה, יאבד-מפני סבה כל שהיא - את כשרון עבודתו לחלוטין, רשות לו לחדול מלפרוע את הפרמיות, ישאר מובטח בסכום 1000 לא"י באופן אוטומאטי, ונוסף על זה - יקבל הכנסה חדשית בסכום 10 לא"י, עד יום מותו או עד שיגיע לגיל 85: ובהגיעו לגיל 85 תהיינה לו כל הזכויות שהוזכרו בדוגמאותינו הקודמות.
מתוך: http://www.albit.co.il/zabowrite.htm
על ההיסטוריה הביטוחית של ז'בוטינסקי:http://www.albit.co.il/zabo.htm
http://www.albit.co.il/zabo.htm
